מידי יום פונים אלינו הורים לבדוק אם לילד שלהם יש הפרעות קשב וריכוז.
“המורה אומרת שהוא מפריע בכיתה אבל בבית אין שום בעיה”
“היועצת הסבירה שזה קושי רגשי אבל לדעתנו יש בעיית קשב שהם מפספסים”.
לפעמים ההורים מתלבטים איך לטפל.
מרגישים שלתת תרופה זה לסמם את הילד שלהם.
חושבים שתמיד ימצאו משהו לילד שלהם. שתמיד תרופה משפרת זו לא חוכמה.
לפעמים הם מגיעים חלוקים ביניהם. הוא לא מוכן לשמוע על התרופה והיא מבקשת שנסביר.
הרבה פעמים הילד הוא זה שפונה או מבקש מההורים לפנות.
לא רואים את הקושי שלו. התרופה כבר לא עוזרת. הוא יודע שהוא יכול להצליח יותר.
